תמ"ש 27150/00, הקטין א.י.פ. נ' מ.י.פ.
השופט פ' מרכוס (סגן נשיא)
עו"ד י' שחור למבקשים; עו"ד לב-רן למשיבים.
29.06.2003
העובדות:
המבקש הינו קטין שנולד להוריו בשנת 1990. הוריו נפרדו עוד טרם לידתו והתגרשו בפועל שנה לאחר לידתו. בהסכמת האב הוענקה אפוטרופסות בלעדית לאם. האם נישאה בשנית בשנת 1993, ונולדו לה מנישואיה אלו עוד 5 ילדים. בני הזוג מגדלים את כל ילדיהם יחד לרבות הקטין, הרואה את אביו החורג, כאביו לכל דבר ועניין. הקטין הוא בן 12 היום ורשום במשרד הפנים בשם משפחת אביו מולידו. בשלב זה הוא אינו יודע כי בעלה של אמו אינו אביו הביולוגי. אם הקטין מבקשת בשל טובת הקטין והקלה בהליכים ביורוקראטיים לשנות את שם משפחתו של הילד לשם המשפחה שלה כיום. האב מתנגד לכך בטענה שמעולם לא הבין מדוע רצתה האם לפרק את קשר הנישואין וכי הוא הסכים לוותר על גידול בנו למען שלומו וטובתו בלבד.
החלטה:
א. ע"פ סעיף 13 לחוק השמות, הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור ביהמ"ש גם את שם משפחתו. בסעיף 21 מובהר כי מדובר בשני ההורים ומקום שהדאגה מסורה לאחד ההורים בלבד - אזי לאותו הורה. אמנם לא מוזכר השיקול שצריך להנחות את ההחלטה, אולם כל בחינה של עניין הנתון במחלוקת ביחס לילד, ייבדק וייבחן לא רק במישור האינטרסים של המבוגרים הנחלקים, כי אם במישור האינטרסים של הילד מול אלה של הורהו, אם אינם מצויים בהרמוניה.
ב. מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכן מחוק אמנת האג עולה כי ככלל, רצוי לדאוג לקשרים טובים, חמים, עקביים ואוהבים בין ילד לבין שני הוריו אף אם הוא גדל במחיצת אחד מהם. כך גם רצוי לחזק את הקשר בין הילד לבין כל אחד מהוריו. חלק מחיזוק הקשר הוא הגדילה בידיעה מי הוא אביו, ונשיאת שם משפחתו. בנסיבות בהן אין כל דופי באב יהיה ככלל לטובת הקטין והולם את האינטרסים שלו כי ישא את שם משפחת אביו.
ג. אמנם הקטין נשוא הבקשה הינו כיום בן 12, ומן הראוי לשמוע את עמדתו בעניין כה גורלי בחייו, אולם לאור העובדה שהקטין אינו יודע היום כי אביו הביולוגי אינו אביו שגידל אותו, לא ניתן לעשות כן. בית המשפט אינו המקום לקבוע באם לספר לקטין ומתי, וכן ממילא לא נראה כי דעתו תשקף בהכרח את טובתו האמיתית.
ד. הטענה כי רצוי לשנות השם למניעת סיבוכים ביורוקראטיים, אינה עומדת מול שיקולים כבדי משקל של טובת הילד המחייבים כי הילד ימשיך לשאת את שם משפחת אביו. אביו של הילד נשאר אביו. לא ראוי להסתיר זאת ממנו. עולה הרושם שהמניע לרצון לשינוי שם המשפחה נובע מאינטרסים של האם והאב המאמץ ולא לטובת הקטין. אין כל פגם בהתנהגותו של האב ביולוגי מאז הגירושין אשר היה בו כדי לפסול את הקטין מנשיאת שם משפחתו. האב חש כי נשללה ממנו הזכות לגדל את ילדו ומעוניין מאוד שבעתיד בנו יצור עמו קשר כאשר שם המשפחה יאיץ בבנו לעשות כן.
הבקשה נדחתה.
השופט פ' מרכוס (סגן נשיא)
עו"ד י' שחור למבקשים; עו"ד לב-רן למשיבים.
29.06.2003
העובדות:
המבקש הינו קטין שנולד להוריו בשנת 1990. הוריו נפרדו עוד טרם לידתו והתגרשו בפועל שנה לאחר לידתו. בהסכמת האב הוענקה אפוטרופסות בלעדית לאם. האם נישאה בשנית בשנת 1993, ונולדו לה מנישואיה אלו עוד 5 ילדים. בני הזוג מגדלים את כל ילדיהם יחד לרבות הקטין, הרואה את אביו החורג, כאביו לכל דבר ועניין. הקטין הוא בן 12 היום ורשום במשרד הפנים בשם משפחת אביו מולידו. בשלב זה הוא אינו יודע כי בעלה של אמו אינו אביו הביולוגי. אם הקטין מבקשת בשל טובת הקטין והקלה בהליכים ביורוקראטיים לשנות את שם משפחתו של הילד לשם המשפחה שלה כיום. האב מתנגד לכך בטענה שמעולם לא הבין מדוע רצתה האם לפרק את קשר הנישואין וכי הוא הסכים לוותר על גידול בנו למען שלומו וטובתו בלבד.
החלטה:
א. ע"פ סעיף 13 לחוק השמות, הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור ביהמ"ש גם את שם משפחתו. בסעיף 21 מובהר כי מדובר בשני ההורים ומקום שהדאגה מסורה לאחד ההורים בלבד - אזי לאותו הורה. אמנם לא מוזכר השיקול שצריך להנחות את ההחלטה, אולם כל בחינה של עניין הנתון במחלוקת ביחס לילד, ייבדק וייבחן לא רק במישור האינטרסים של המבוגרים הנחלקים, כי אם במישור האינטרסים של הילד מול אלה של הורהו, אם אינם מצויים בהרמוניה.
ב. מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וכן מחוק אמנת האג עולה כי ככלל, רצוי לדאוג לקשרים טובים, חמים, עקביים ואוהבים בין ילד לבין שני הוריו אף אם הוא גדל במחיצת אחד מהם. כך גם רצוי לחזק את הקשר בין הילד לבין כל אחד מהוריו. חלק מחיזוק הקשר הוא הגדילה בידיעה מי הוא אביו, ונשיאת שם משפחתו. בנסיבות בהן אין כל דופי באב יהיה ככלל לטובת הקטין והולם את האינטרסים שלו כי ישא את שם משפחת אביו.
ג. אמנם הקטין נשוא הבקשה הינו כיום בן 12, ומן הראוי לשמוע את עמדתו בעניין כה גורלי בחייו, אולם לאור העובדה שהקטין אינו יודע היום כי אביו הביולוגי אינו אביו שגידל אותו, לא ניתן לעשות כן. בית המשפט אינו המקום לקבוע באם לספר לקטין ומתי, וכן ממילא לא נראה כי דעתו תשקף בהכרח את טובתו האמיתית.
ד. הטענה כי רצוי לשנות השם למניעת סיבוכים ביורוקראטיים, אינה עומדת מול שיקולים כבדי משקל של טובת הילד המחייבים כי הילד ימשיך לשאת את שם משפחת אביו. אביו של הילד נשאר אביו. לא ראוי להסתיר זאת ממנו. עולה הרושם שהמניע לרצון לשינוי שם המשפחה נובע מאינטרסים של האם והאב המאמץ ולא לטובת הקטין. אין כל פגם בהתנהגותו של האב ביולוגי מאז הגירושין אשר היה בו כדי לפסול את הקטין מנשיאת שם משפחתו. האב חש כי נשללה ממנו הזכות לגדל את ילדו ומעוניין מאוד שבעתיד בנו יצור עמו קשר כאשר שם המשפחה יאיץ בבנו לעשות כן.
הבקשה נדחתה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
